פסק-דין בתיק עת"ם 54176-05-11

עתירה מינהלית נגד החלטת משרד הפנים בעקבות המלצת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים להעניק לעותרת 1 מעמד בישראל, אשרה מסוג ב/1 למשך שנתיים, שלאחריהן ישוב ויבחן מעמדה בישראל. העותרת מבקשת להשוות את מעמדה לזה של שאר בני משפחתה, ולהעניק לה מעמד של קבע. 

1.         העותרת 1,בתה של העותרת 2, תושבת מזרח ירושלים, נולדה בישראל ביום 25.7.1984,  היא חסרת נתינות ושוהה בישראל ללא כל מעמד. לעותרת 2 חמישה ילדים נוספים, לכולם מעמד של תושבי קבע בישראל. ביום 23.6.97 פקעה תושבותה של העותרת 2 מאחר ששהתה מחוץ לישראל למעלה מ-7 שנים, וזו הושבה לה ביום 20.1.02, לאחר שהוכיחה כי מרכז חייה בישראל. בחלוף כ-4 שנים, ביום 16.10.06, הגישה העותרת 2 בקשה להעניק מעמד לבתה, העותרת 1, שהיתה אז בת 22. הבקשה סורבה מחמת בגירותה של העותרת 1. בעתירה שהוגשה נגד החלטת הסרוב (עת"ם 624/07) הוסכם כי העותרת 1 לא תורחק מישראל עד למתן החלטה סופית של הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים, אשר אליה תוגש בתוך 3 חודשים בקשה מתאימה בצרוף תוצאות בדיקה גנטית, על מנת להוכיח כי מדובר באם ובבתה. 

2.         תוצאותיה של בדיקת הרקמות היו חיוביות ובית המשפט לענייני משפחה פסק כי העותרת 2 היא אכן אמה של העותרת 1. בהתאם להנחיית בית המשפט הגישו העותרות בקשה לרישום במשרד הפנים, אולם הבקשה הועברה מוועדה לוועדה וההחלטה בוששה לבוא. ביום 21.5.09 נדונה בקשתן של העותרות בוועדה הלשכתית, שם הוחלט להעבירה לדיון בוועדה הבינמשרדית. ביום 7.3.10 החליט ראש הדסק כי על העותרת 2 להגיש בקשה לדיון בוועדה ההומניטארית להוראת שעה, ולא בוועדה הבינמשרדית. הוועדה ההומניטארית להוראת השעה קבעה מצדה כי היא נעדרת סמכות לדון בעניין, משום שהעותרת 1 נולדה בישראל, אין לה מעמד באיזור, ולפיכך אין אפשרות לתת לה היתרי כניסה. שוב ושוב פנו העותרות בכתב ובעל-פה, אך החלטה אין, עד שעתרו בשנית לבית המשפט לעניינים מינהליים (עת"ם 355/08). משרד הפנים ביקש לדחות את הדיון בעתירה, כי הוועדה עמדה להתכנס ולהחליט, אלא שמשנתכנסה ודנה, קבעה הוועדה כי העניין אינו נתון לסמכותה, אלא לסמכות הוועדה הבינמשרדית. בחלוף עוד כמה חודשים ועוד התכתבויות, ניתנה ביום 26.12.10 החלטת מנכ"ל רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול, על סמך המלצת הוועדה הבינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטאריים: "מדובר בתושבת מזרח ירושלים, השוהה בישראל ללא מעמד כלשהו, אשר נולדה לאם תושבת ירושלים ולאב תושב האזור. כל אחיה נרשמו כחוק בקובץ המרשם, מלבדה, לא ברור מדוע. לטענת המשפחה, נשמטה בטעות. לאחר שבוצעה בדיקת רקמות, הוכח כי מדובר באם ובתה. מבחינת המקרה ונסיבותיו הוחלט להעניק למבקשת רישיון ישיבה מסוג ב/1 לתקופה של שנתיים, שנה בכל פעם, ובכפוף לבדיקות רלוונטיות. בתום השנתיים עניינה יידון ע"י מטה רשות האוכלוסין, ויוחלט המשך הטיפול בבקשתה בהתאם לנסיבות והנתונים בתיק" (נספח ע/24 לעתירה). לנוכח ההחלטה החדשה, הסכימו הצדדים כי העתירה תימחק ובלבד שבחלוף שנתיים תישקל בחיוב בקשת העותרת 1 לקבלת מעמד של תושבת קבע (נספח ע/25 לעתירה).

3.        בהתאם לפסק הדין המוסכם, פנו העותרות למשרד הפנים על מנת לממשו. בתשובה לבקשתן נענו כי על העותרת 1 להמציא דרכון ירדני או פלסטיני, ואז תוכל לקבל את מבוקשה. דא עקא, מאחר שהעותרת חסרת נתינות, אין לאל ידיה להוציא דרכון ירדני או פלסטיני, ומשרד הפנים סירב להנפיק לה את האשרה. על מנת לפתור את הסבך שנוצר, הנפיק משרד הפנים לעותרת 1 תעודה (על/11) שבה נרשם כי היא נמצאת בישראל במעמד של "מבקר", וכמו כן הנפיק לה אשרת ב/1 לשנה. מספר מיוחד נרשם באשרה - 000000 -  במקום מספר דרכון. באמצעות האשרה, ניסתה העותרת לכלכל את חייה בישראל, היא פנתה למעסיקים פוטנציאליים, אך לדבריה נדחו בקשותיה להתקבל לעבודה פעם אחר פעם בטענה כי אין ניתן לרשמה כעובדת, ללא מספר זהות. לטענתה, באשרה המיוחדת שניתנה לה, אין כדי לאפשר להשיג ביטוח בריאות, לפתוח חשבון בנק או לעבוד. מכאן עתירתה.

4.         לטענת העותרת, החלטת משרד הפנים אינה סבירה. ההחלטה להעניק אשרת ב/1 ללא מספר מזהה, שקולה לאי-מתן מעמד. מצבה נותר כשהיה, היא אינה יכולה לעבוד, לא לרכוש ביטוח רפואי, לא ללמוד, לא לרשום נישואין, ולא לפתוח חשבון בנק. ההחלטה נוגדת את חובתה של הרשות השלטונית להגן על גופו, על חייו ועל כבודו של האדם. עוד טוענות העותרות, כי בהתאם לסעיפים 1 ו-24 לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965, וסעיף 4א לחוק האזרחות, תשי"ב-1952, שומה היה על משרד הפנים ליתן לעותרת מעמד של תושבת קבע. מכל מקום, העותרת השתקעה בישראל ואין מקום אחר שאליו תוכל ללכת. הסירוב לבקשתה, בהעדר הנמקה, מנוגד לדין וחוטא לכללי הצדק הטבעי. העותרת 1 מתגוררת עם אמה - אשה נכה, מרותקת לכסא גלגלים - אשר זקוקה לה ותלויה בעזרתה בענייני הבית. אמה וחמשת אחיה ואחיותיה הם בעלי מעמד של קבע בישראל. לפי דבריה, אין לעותרת 1 קרובי משפחה מחוץ לירושלים. מרכז חייה בירושלים.

5.         מנגד טוען משרד הפנים, כי דין העתירה להידחות על הסף משום שבקשת העותרת 1 לקבלת מעמד בישראל נענתה בחיוב בעצם מתן רישיון הישיבה מסוג ב/1 לשנתיים, שעם סיומן יבחן משרד הפנים את המשך הטיפול בעניינה של העותרת 1. בעשותו כן נהג משרד הפנים עם העותרת 1 לפנים משורת הדין. ב"כ משרד הפנים טוען עוד, כי אין ניתן לחלוק על כך שהחלטה על מתן מעמד בישראל למי שלפי דין אינו זכאי לכל מעמד, היא החלטה המצויה בלבו של מתחם הסבירות; ככזו אין מקום להתערב בה ולשנותה. ככל שבתום השנתיים תינתן החלטה שלא תמצא חן בעיני העותרת 1, הרי שתוכל אז להעלות את טענותיה בעניין. לא נפל בהחלטת משרד הפנים פגם מינהלי, בוודאי שלא פגם מהותי. מדובר בהחלטה סבירה, מנומקת, עניינית וראויה, החלטה שניתנה על-פי הדין ולבטח לא חרגה ממתחם הסבירות.

6.         שקלתי את טענות ב"כ הצדדים. נקודת המוצא הידועה היא כי מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה, או תעודת עולה, אינו בעל זכות קנויה לשהות בישראל. ישיבה בישראל מותנית ברישיון על-פי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. הסמכות למתן רישיון לישיבה בישראל, ושיקול הדעת בהפעלת הסמכות, מסורים לשר הפנים או למי שהוסמך על-ידו לשם כך. שיקול הדעת הוא רחב עד מאד, ונובע מאופי הסמכות, וריבונות המדינה להחליט מי יבוא בשעריה. מדיניותו העקבית של משרד הפנים שלא להעניק אשרות ישיבה לזרים, אלא במצבים חריגים שבהם קיימים שיקולים הומניטאריים מיוחדים, עמדה לא אחת לביקורת של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק; ויכלה לה.

7.         לעת הזאת, אין עוד מחלוקת בין הצדדים כי מתקיימות  בעניין דנן נסיבות חריגות, ואלו מצדיקות מתן מעמד בישראל. גדר המחלוקת הצטמצם, ועניינו עתה בסוג הרישיון שיוענק לעותרת. ככלל, החלטה על מתן מעמד בישראל, גם אם אין מדובר במעמד של קבע, למי שאינו זכאי על-פי דין למעמד בישראל, תמצא במתחם הסבירות, כפי שטען ב"כ משרד הפנים, ובית המשפט לעניינים מינהליים לא 'יפלוש' לתוככי אותו מתחם. יחד עם זאת, ישנם מצבים קיצוניים שבהם החלטה על מתן מעמד מסוג מסויים תגרום לפגיעה של ממש במבקש המעמד, שלא בצדק, ובית המשפט יורה למשרד הפנים להעניק את המעמד ההולם.

8.         ענייננו-שלנו, לפי נסיבותיו, נמנה עם המצבים החריגים, אשר בהם נדרש משרד הפנים לשדרג את המעמד. החלטת משרד הפנים ליתן לעותרת 1 אשרת ב/1, התקבלה בין היתר על סמך ההנחה כי האשרה ביחד עם התעודה שניתנו לעותרת 1 יאפשרו לה לפתוח חשבון בנק, להסדיר ביטוח רפואי, לרשום נישואין, לצאת לעבודה ולהתפרנס בכבוד. דא עקא, התברר כי נמנע מן העותרת לבצע פעולות בסיסיות אלה. ניסיונותיה לצאת לעבודה, לפתוח חשבון בנק, ולקבל ביטוח רפואי, עלו בתוהו. האשרה והתעודה לא סיפקו את ה'סחורה'. בנסיבות האלה שקול מתן האשרה לסירוב לנתינתה; כמוה כמי שלא ניתנה.

9.         בתום הדיון בעתירה ביום 19.12.11, בשים לב לטענותיה של העותרת 1 על חוסר התוחלת בתעודה ובאשרה שניתנו לה, ביקשתי מאת ב"כ משרד הפנים לבדוק האם אלו מאפשרים פתיחת חשבון בנק, ביטוח רפואי ועבודה. לאחר בדיקה, הודיע ב"כ משרד הפנים כי "למיטב ידיעת המשיב" הדברים הללו אפשריים. אין אפוא ודאות אצל משרד הפנים כי התעודה והאשרה שניתנו מאפשרים לעותרת 1 לבצע את הפעולות הבסיסיות הנ"ל. משמעות הדבר, כי משרד הפנים אינו יודע אם הסעד שהושיט לעותרת 1 מטעמים הומניטאריים השיג את תכליתו, והאם הוא מסייע לעותרת 1 במצוקתה. מקובלנו, כי "ברי ושמא - ברי עדיף" (בבלי, בבא קמא קיח, א). הברי בענייננו הוא ניסיונותיה הכושלים של העותרת לפתוח חשבון בנק ולהשתלב במסגרת תעסוקתית; השמא הוא, שהדברים הללו אפשריים, "למיטב ידיעת המשיב". אין להעדיף את השמא על הברי. בנסיבות מיוחדות אלה, החלטת משרד הפנים איננה סבירה, באשר ניתנה ללא ליבון ובדיקה מספקת לגבי משמעות מתן האשרה. כזכור, העותרת חסרת נתינות; לאמה ולחמשת אחיה ואחיותיה ניתן מעמד של קבע בישראל; מחוץ לישראל אין לעותרת 1 קרובי משפחה; זיקתה היחידה היא לישראל; בנסיבות כמתואר, ובהתחשב גם בדרך הארוכה והקשה שהייתה מנת חלקה של העותרת 1, שנאלצה לעתור לבית המשפט פעם, פעמיים ושלוש; להתכתב תכופות עם משרד הפנים; ולהמתין זמן רב למתן החלטה; בהצטבר כל השיקולים הללו, החלטתי להורות על שדרוג מעמדה של העותרת 1, על מנת שתוכל לחיות בכבוד.

10.       החלטתי אפוא לקבל את העתירה ולהורות על מתן רישיון למעמד של קבע בישראל לעותרת 1.

            משרד הפנים ישא בהוצאות העתירה וישלם לעותרות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח.

ניתן היום, ‏כ"ג בטבת תשע"ב (18.1.12), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: